הטענה כי פעולותיה של ישראל אינן פרופורציונליות היא עיוות של המשפט הבינלאומי. החוק הבינלאומי אומר שהנזק האגבי של מתקפה צבאית צריך להיות פרופורציונאלי להישג הצבאי שהמתקפה משיגה. ככל שערך היעד הצבאי גדל, כך גדל גם היקף הנזק הנלווה המותר. זה אומר שאם יש הישג צבאי קטן והנזק האגבי גדול מאוד, אזי התקיפה אינה חוקית. אין הגדרות קפדניות כיצד להגדיר מידתיות. 

במילים אחרות, החוק ההומאניטארי הבינלאומי מקבל את העובדה שבמלחמה, אזרחים עלולים למות ורכוש אזרחי עלול להינזק. אף אחת מהתוצאות הללו אינה בהכרח אסורה, כל עוד האובייקט המותקף הוא יעד צבאי בעל ערך מספיק. מידתיות אינה אומרת שההרוגים האזרחיים בצד אחד צריכים להיות פרופורציונליים לנפגעים האזרחיים של צד אחר או ליחס בין הלוחמים ההרוגים ללא-לוחמים. כמה שונאי ישראל רוצים שמידתיות תהיה פרשנות שגויה זו, המסבירה את מאמצי חמאס לשאוף להגדיל את הקורבנות האזרחיים. תביעת המידתיות משמשת לעתים קרובות כדי לשלול את זכותה של ישראל להגן על עצמה. כאלה היו הטענות השנויות במחלוקת של הכתבת המיוחדת של האו"ם, פרנצ'סקה אלבניה, שטענה: שלישראל אין זכות להגנה עצמית ושפעולותיה אינן בגבולות עקרון המידתיות.